אוכלת מעט, מתאמנת הרבה, הבטן לא יורדת. יש פתרון! 2015 .04. 17

    ״ניסיתי הכל וכלום לא עבד? הרבה פעמים אני מקבלת מכתבים כגון: אוכלת מעט, מתאמנת הרבה, הבטן עדיין לא ירדה. חברים, הרבה פעמים, כדי להגיע לתוצאות בלתי רגילות – צריך לעשות את מה שלא פופולרי, את מה שהרוב לא עשה, את מה שלא יכתבו בעולם בהוצאה הרשמית. לרוב, השינוי הנדרש יהיה מינימלי אך מהותי. חושבים שצריך תעוזה ואומץ לוותר על מה שעושים בהקשנות ולא מביא פירות? לדעתי מדובר יותר בשיקול דעת ויעילות כי כנראה צריך לנסות משהו אחר.
    כך השתלטתי על הבולמוסים והפרעות אכילה
    כך למשל, בתקופה של אנורקסיה (מאחורי כבר יותר מעשור) הייתי סובלת גם מבולמוסים, נתקפת ברגשי אשמה, מקזזת, מתאפקת, נשברת, חשה בושה, וגלגל המוכר היה חוזר. הוספתי ״דגנים מלאים״ – לא עבד. ניסיתי דיאטטי – השמנתי עוד יותר. ניסיתי עוד ״המלצה של דיאטנית״ מהעיתון – לא עבד. ניסיתי שיטה הפוכה – שבועיים בלי חשבון ובלי רגשות אשם. המשחק שלי היה להאביס את עצמי בכל מה שהיה ״אסור״ (להזכירכם הייתי אוכלת את זה גם ככה בבולמוס רק לא הייתי נהנית בגלל רגשות אשמה מטורפים) ולראות כמה באמת אעלה במשקל (התגברתי על הפחד ונתתי צ׳אנס). טרפתי כל מה שבא ליד ואף חיפשתי את העליה במשקל, אך בסופו של דבר להפתעתי היא היתה מינורית. מה שכן, החשק למאכלים ״אסורים״ ירד לאחר שהגוף והנפש שבעו. הבולמוסים פסקו ועם הזמן (בערך שנה) הגוף תיקן את נזק שנגרם ע״י הימנעות מהמזון וגרעון הקלורי.
    אפס אימוני אירובי "שורפי שומן" – מיתוס האירובי
    כנ״ל גם האימונים – הנפח של האירובי שלי ירד כמו שאני סיפרתי לכם לא פעם. המחשבה לשינוי התחילה מתופעה מוזרה. הייתי עושה את האימונים שלי אחכ ״אירובי״ כמו שהיה כתוב בספר – וראיתי שאני עולה באחוזי שומן, רעבה, עם כאבי ברכיים ומותשת. מטרת הניסוי שלי היתה לראות עד כמה תוספת של מאמץ אירובי תורם/ מונע עליה בשומן ועייפות. התחלתי להוריד את נפח ותדירות הפעילות האירובית. ראיתי שהגוף מתאושש ולהפתעתי ההורדה לא השפיעה לרעה ואפילו לטובה – הייתי צריכה פחות פחמימות כי הייתי פחות רעבה, העליתי מסת שריר, ירדתי בשומן. עם הזמן כמות האירובי פשוט ירדה לאפס עקב חוסר היעילות שלה בשבילי.
    מיתוס השומן – ניסוי הקוטג'
    דוגמא אחרונה – ניסוי השומנים. החלפתי את הקוטג׳ 3 אחוז בקוטג׳ 9 אחוז ורציתי לראות אם אעלה בשומן. נתתי לעצמי שבועיים. לא השמנתי. התחלתי לאכול שמנת 27 אחוז. לא השמנתי! אז ברור שהמשכתי כי הפרכתי את המיתוס ולא ראיתי יותר צורך לפחד ולחנוק את עצמי עם אוכל פחות טעים. בסופו של דבר, הגישה והמטרה שלי כזו: בכל גיל נתון לאכול כמה שיותר (דברים טובים ונכונים) שהגוף יכול להכיל ולעשות את במינימום הנדרש מבחינת הזמן/מאמץ כדי לשמור על חילוף החומרים על האש גבוהה במקסימום. ונראה לי שאני מצליחה. תהיו ביקורתיים, תעשו רק דברים מועילים ונטרלו את המיתוסים ודברים אוטומטיים שעושים ולא באמת תורמים. הוציאו את זללני הזמן והכוחות וחפשו את הלא פופולרי.
    כמובן, אני כאן לשרותכם לייעוץ תזונתי, בניית אסטרטגיה ופיתוח הרגלי תזונה חדשים, תכניות אימונים ואימוני כושר אישיים וקבוצתיים בהתאמה.
    1

    פוסטים נוספים